חוק איסור לשון הרע הוא אחד החוקים הוותיקים בספר החוקים (נחקק כבר ב-1965) והחשובים שבהם. מטרתו של חוק זה היא להוות גורם מאזן בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ולמנוע פגיעה באדם או בתאגיד (כלומר ארגון או עסק).
מה מוגדר כ"לשון רעה"?
ההגדרה של לשון רעה על-פי החוק הינה כל פרסום שעלול לגרום להשפלת האדם (או התאגיד), להפוך אותו למושא ללעג או בוז או למוקד לשנאה, להוביל לביזוי אדם לנוכח תכונות אשר מיוחסות לו, התנהגות או מעשים, לגרום לביזויו של אדם עקב הגזע שלו, המוצא, מקום המגורים, המגדר, הנטייה המינית או הדת או לגרום לפגיעה במשלח היד של אדם, במשרה שלו או במקצועו.
חשוב להדגיש כי חוק איסור לשון הרע מגדיר בבירור כי עצם הסיכוי שהפרסום יוביל לפגיעה הופך אותו ללשון רעה גם אם בפועל לא נגרם נזק ולמעשה על התובע כלל לא מוטלת החובה להוכיח כי נגרם לו נזק.
האם ישנה חשיבות לאמיתות הפרסומים?
לא.
באופן עקרוני גם אם המפרסם יטען כי דיבר אמת, למשל אם הכפיש אדם עקב נטייה מינית ויוכיח כי האדם אכן אוחז בנטייה מינית זו, עשוי בית המשפט להרשיעו ולגזור עליו את העונשים הקבועים בחוק. המבחן היחיד הוא כאמור הסיכוי לנזק, כשלשם כך יבצע בית המשפט את מבחן "האדם הסביר", כלומר מה תהיה תגובתו של האדם הסביר לפרסום.
מהם הסוגים השונים של לשון הרע?
הוצאת לשון רעה, שנקראת גם הוצאת דיבה, עשויה להתבצע בעיתון, בטלוויזיה, ברדיו, בפרסום חוצות, באינטרנט ובעוד סוגי מדיות – כל פרסום שעלול להגיע לאדם אחד לפחות חוץ ממושא הפרסום הפוגעני עשוי להיחשב כהוצאת לשון הרע.
האם ישנם יוצאים מהכלל?
כן. ביקורת על אישי ציבור למשל תיחשב במרבים המקרים כלגיטימית גם אם היא כוללת בתוכה את היסודות הפוגעניים המפורטים בחוק, וזאת לנוכח חשיבות אפשור הביקורת על אנשים אלה (כל עוד הביקורת נוגעת לתפקודם המקצועי ולא לפן האישי בחייהם).
מהו העונש המקסימלי?
מי שנפגע מהוצאת דיבה עשוי לזכות בפיצוי בגובה של עד 50,000 ₪ גם ללא הוכחת נזק. אם יוכיח כי הפרסום בוצע בכוונה לפגוע סכום הפיצוי המקסימלי יהיה 100,000 ₪.